מיסגור תהל יהודה

מסגור

מסגור בתקשות הוא דרך שבזכותה אמצעי התקשורת ההמונים מעצבים בעיות לקהל הציבורי ובצורה זו המסגור בתקשורת משפיע על הבנת הסוגייות והערכתן של הקהל

טכניקת המסגור כוללת: שימוש בסטריאוטיפים, דפוסים מוכרים, הדגשת הסטיגמות והטרגדיות, התעלמות מסתירות פנימיות ועוד.

כל סיפור, כל אירוע, כל נושא מורכב מהמון המון פרטים. אין יכולת להשיג את כל הפרטים, לכל סיפור יש כמה זוויות ראייה,כמה אפשרויות ניתוח,  עצם הבחירה בזווית ראייה אחת ולא באחרת היא בחירה במסגרת מסוימת שדרכה מתצפת העיתונאי על המציאות או על מראה עיניו ומדווח. ניתן לעשות מסגור לכל נושא, ובכך בעקיפין לקבוע מה נחשוב עליו. מסגור זו דרך שממסגרת תופעה כלשהי לצורת התבוננות מסוימת, או נקודת תצפית מסוימת ממנה מספרים את הסיפור, ובכך הם סוגרים דרכים מסוימת להסתכלות..

-לדוג': קבוצה של זורקי אבנים– במקרה 1 יש קבוצה יש ילדים פלסטינים שמשליכים אבנים על מכוניות שחולפות בכבישי הגדה. במקרה ה-2, חרדים שמשליכים אבנים על מכוניות בכביש בר-אילן בשבת. בשני המקרים האירוע מוסגר כסוג של הפרעת סדר. יידוי האבנים על ידי הפלסטינים נתפס כפחות לגיטימי, כחלק מהאינתיפאדה, כפורעי חוק, מחבלים פוטנציאלים. גם אמצעי התקשורת הפלסטינים יכולים למסגר אותם כלוחמי חופש, שנלחמים למען החירות וכו'. אותו מקרה יכול להיות ממוסגר בצורה אחרת- כל אחת תמסגר את האירוע בהתאם לאידאולוגיה ולמסגרת שלה.

תאוריית סדר היום

תאוריה זו טוענת כי אמצעי התקשורת הם שקובעים לציבור את נושאי השיח היומי ואף מדרגת את חשיבותם ובכך קובעת "סדר יום תקשורתי" שמשפיע בסופו של דבר על סדר היום הפוליטי והציבורי.


הציבור לומד על החשיבות המיוחסת לנושא מסוים מתוך הדגשים שאמצעי התקשורת מעניקים לו. ככל שהנושא מסוקר בצורה אינטנסיבית ובולטת באמצעי תקשורת ההמונים, כך הוא ייתפס כחשוב יותר גם בעיני הציבור